פסק-דין בתיק בש"א 12060/02

1.      המבקשים בבקשה, בש"א 12060/02, הם התובעים בת.א. 428/01, להלן: "התובעים", והמשיבים הם הנתבעים באותו תיק, להלן: "הנתבעים". התובעים עתרו למתן פסק דין הצהרתי לפיו התובעים הם הבעלים בשטח של 1,500 מ"ר מתוך שטח כולל של 9,405 מ"ר, להלן: " הזכויות המועברות", בחלקה 3 בגוש 18585 מאדמות טמרה, להלן: "החלקה", ולהורות לנתבע מס' 8 לרשמם בפנקס המקרקעין כבעלי הזכויות המועברות.

          התובעים מבססים את תביעתם על הסכם מכר שנערך, לטענתם, בין המנוח לבין מורישם של הנתבעים מס' 2-7, להלן: " המוכר", ביום 5/1/68, להלן: " ההסכם", לפיו מכר המוכר למנוח, את הזכויות המועברות. לכתב התביעה צורף צילום של ההסכם. לטענת התובעים  ברשותם העתק צילומי של ההסכם, מאחר וההסכם המקורי אבד.

התובעים ביססו את תביעתם גם על חזקה ומנהג בעלים בחלקה, מאז הרכישה בשנת 1968, כאשר הקימו בו בית מגורים ובית מגורים נוסף שהקימו בשנת 1985, לפי היתר בניה אשר העתק ממנו צורף לכתב התביעה, להלן: " ההיתר".

2.      בכתב הגנתם - שערכו הנתבעים בעצמם ללא ייצוג - הכחישו את קיום ההסכם, וטענו כי ההעתק שצורף לכתב התביעה הינו מסמך מזוייף אשר נערך ע"י התובעים ו/או מי מטעמם וכי טביעת האצבע אשר עליו איננה טביעת אצבעו של אביהם. את טענת הזיוף תמכו בכך שהתמורה בס' 2 להסכם הינה גבוהה מדי ולא משקפת כלל את ערך הזכויות המועברות באותה עת. עוד טענו הנתבעים כי אביהם היה מתייעץ עימם בטרם עריכת עסקה כלשהיא, ובמיוחד עם הנתבע מס' 2, הבן הבכור, מה שלא נעשה במקרה זה. 

בהתיחסם להיתר טענו הנתבעים כי ההיתר אינו מסייע לתובעים כלל. הנתבעים מודים כי התובעים מתגוררים בחלקה מזה מספר שנים, אולם, לטענתם, אין הם מתגוררים ו/או מחזיקים בזכויות המועברות מכח עסקת מכר עם המוכר אלא מכח עסקה ו/או פעולה עם מחזיקים ו/או בעלים אחרים בחלקה.

כטענה מקדמית טענו הנתבעים כי על התובעים לצרף לכתב התביעה צו ירושה כדי להוכיח שהינם יורשיו הבלעדיים והחוקיים של המנוח וכי יש גם לצרף נסח רישום עדכני המשקף נכונה את מצב הזכויות בחלקה כיום.

3.      המשיב מס' 8, להלן: " הרשם", לא הגיש כתב הגנה אך שלח הודעה לבית המשפט ביום 9.9.01 בה טען כי כתב התביעה אינו מגלה עילה נגדו וביקש למחוק את התביעה. יחד עם זאת, הוסיף והצהיר כי הרשם ירשום כל צו, ולחילופין, כל פסק דין שינתן ע"י בית המשפט, והניתן לרישום בהתאם לזכויות וההערות הרשומות בספריו, לאחר תשלום המיסים, האגרות, תשלומי החובה והמצאת המסמכים הנדרשים לשם רישום המבוקש על פי כל דין.

4.      תחילתו של הליך זה בתביעה שהגישו ביום 26/3/01 התובעים - יורשיו של המנוח סאפי מוחמד חג'אזי, ז"ל, להלן: " המנוח". ב"כ התובעים, עו"ד וג'די אבו אלהיג'א, שהגיש את התביעה, הגיש ביום 15.8.01 בקשה, בש"א 12110/01, לשחררו מייצוג מרשיו. בבקשה זו לא ניתנה החלטה. בישיבת קדם משפט הראשונה שהתקיימה ביום 10.9.02 לא הופיע עו"ד אבו אל היג'א אך הופיעו התובעים מס' 2, 3 ו- 7 והודיעו לבית המשפט כי עוה"ד שיצג אותם התפטר מאחרו ואין להם אפשרות לשלם הוצאות ושכ"ט עו"ד. בתשובה לשאלת בית המשפט הודיעו התובעים שהופיעו כי הם " יכולים לנהל את התיק בכוחות עצמם" וכי בשמם ובשם יתר התובעים יופיע התובע מס' 3, להלן: " מוחמד", ומאז התובעים טענו בעצמם, כשבשמם מופיע מוחמד.

          אסקור להלן את השתלשלות הענינים שהביאה אותנו עד הלום. ההדגשות בפסק הדין הן שלי אלא אם נרשם אחרת.

5.      בישיבה הראשונה ביקש ב"כ הנתבעים למחוק את התביעה בהעדר עילה והודיע כי יגיש בקשה נפרדת. ביהמ"ש הורה למבקשים להציג צו ירושה כדין, אך מתוך כוונה להקל עליהם ולחסוך בהוצאות, מצד אחד, ומאחר והמדובר בהליך במסגרת הליכי ההסדר, מן הצד השני, הייתי מוכן להסתפק בתצהירים משני אנשים זרים יחד עם אישור ראש המועצה, שהמבקשים מס' 9-2 הם יורשיו ע"פ דין של המנוח, וכי המנוח לא השאיר צוואה. עוד קבעתי שלאחר הגשת התצהירים כאמור יהיה ב"כ הנתבעים רשאי להגיש בקשה למחיקה על הסף אם רצונו בכך.

6.      ביום 12/12/01 הגישו הנתבעים בקשה לדחות את  התביעה על הסף, בש"א 17885/01,  להלן: " הבקשה לדחיה", משני נימוקים:

1)       התובעים לא מילאו אחר החלטת ביהמ"ש מיום 10.9.01 והגישו תחת זאת אישור מעירית טמרה, חסר כל נפקות משפטית, המאשר כי הינם יורשיו של המנוח כאמור. העתק האישורים, להלן: " האישורים של העיריה", צורפו לבקשת הדחיה.

2)       העובדה שהמסמך המקורי אינו בידי התובעים, מחזק את טענתם כי המסמך הינו מזויף.

בנסיבות אלה, סבור ב"כ הנתבעים, יש לדחות את התביעה מאחר והתובעים לא מילאו אחרי החלטת בית המשפט.

7.      הבקשה לדחיה נדונה בישיבת קדם משפט שהיתה קבועה ליום 14/2/02. מוחמד , שהופיע בשם כל התובעים, טען, בתשובה לשאלת בית המשפט אם הוא יכול להתמודד עם טענת הדחיה על הסף ענה כי הוא "ינסה" וחזר על טענתו בעניין העדר אמצעים כספיים למינוי עו"ד. באשר לטענת ב"כ הנתבעים שאישור העיריה אינו יכול לבוא במקום צו ירושה מרשות מוסמכת טען מוחמד כי "התובעים הם יורשיו על פי דין של המנוח" והדגיש כי אישור העיריה הוא טוב, כלולים בו כל היורשים. ב"כ הנתבעים חזר והדגיש כי יש מחלוקת אם התובעים הם יורשיו של המנוח והוסיף כי הוא מבקש לראות את ההסכם המקורי. כי לאור האמור באישור העירייה, עליו חתומים מנכ"ל העיריה ומזכ"ל ראש העירייה, סבר כי אין צורך בתצהיר. באשר לבקשת ב"כ הנתבעים לראות את המסמך המקורי, טען מוחמד כי לא מצא אותו. ב"כ הנתבעים ביקש למחוק את התביעה, למצער עד שיימצא המסמך המקורי, אשר, לטענתו, בלעדיו אינו יכול לחקור את התובעים. מוחמד ביקש ארכה של חודשיים לשם חיפוש המסמך, והמצאת תצהירים לעניין היורשים, והוסיף בע' 5 ש' 20:

 "... ולא אמציא את המסמך בתוך פרק הזמן שנקבע, אגיש בקשה לבית המשפט למחוק את התביעה ללא צו להוצאות מבלי לפגוע בזכותנו להגיש את התביעה מחדש לאחר שנמצא את המסמך המתאים, או ראיות אחרות שיתמכו בטענותינו. בתוך פרק הזמן הנ"ל, אני אמציא שני תצהירים של אנשים בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 10.9.01 או צו ירושה . "  

ב"כ הנתבעים קיבל את המלצת בית המשפט לקבל את עמדת מוחמד וביהמ"ש נעתר שוב לבקשה,  והורה על המצאת התצהירים בהתאם להחלטתו מיום 10/9/01 וכן את ההסכם או ראיות חדשות אחרות בקשר אליו או לזכויות המועברות, תוך 60 יום ממועד הישיבה מיום 14/2/02 - ראה החלטה מאותו תאריך בע' 6 לפרטיכל.

8.         על אף האמור בהחלטה מיום 14.2.02 לא הוגשו התצהירים והמסמך אלא תחת זאת, התובעים הגישו ביום 26/3/02, בקשה לצירוף מסמכים, שמשום מה לא נפתח לה תיק נפרד, והיא נמצאת בתוך תיק השופט. בבקשה החתומה ע"י מוחמד, שלטענתו היא מוגשת בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 14.2.02, להלן: "הבקשה לצירוף מסמכים", התובעים ביקשו לצרף 3 תצהירים המצהירים על היות התובעים יורשיו על פי דין של המנוח: האחד מאחיו של המנוח, מר ח'גאזי חוסין חסן, ושניים נוספים מאנשים אשר המנוח היה "מוכר להם היטב".

בנוסף ביקשו התובעים לצרף שני תצהירים האחד של עו"ד וג'די אבו אל היג'א המעיד על  אוטנטיות של העתק ההסכם. בתצהיר ציין עו"ד אבו אל היג'א, כי ההעתק שצורף לכתב התביעה הינו נאמן למקור, וכי המקור הוצג בפניו בעת טיפולו בתיק הלקוח הנוגע לחלקה בת.א 6576/96 בבית משפט השלום בעכו, והוא עצמו צילמו והחזירו למר חג'אזי חוסין חסן לפי דרישתו.